המדרשה כישוב קהילתי ברמת הנגב
המדרשה קיבלה מעמד של ישוב קהילתי בינואר 2003. ביישוב ועד מקומי נבחר, המתפקד כישות המוניציפלית ביישוב. חברי הוועד והיו"ר נבחרים במועד הבחירות המוניציפליות באזור ומכהנים ללא שכר. מדרשת בן-גוריון שייכת ליישובי המועצה האזורית רמת-הנגב וסמכויות הועד המקומי מואצלות לו ע"י המועצה האזורית מדי שנה.
במדרשת בן גוריון קיימות שתי שכונות "בנה-ביתך":
שכונת נווה-צין, הוותיקה, בנויה ברובה וכוללת כ80 מגרשים ושכונת נווה בוקר הכוללת כ200 מגרשים. כל המגרשים נמכרו, אך קיימת אפשרות להשכרה או לרכישה מבודדים.
בישוב מספר עובדים בשכר: מזכיר/גזבר, מזכירה טכנית, רכזת נוער ומדריכי נוער, רכזת גנים ושומר לילה. כמו כן מבוסס חלק גדול מהעשייה בקהילה על מעורבות של תושבים, בעיקר באמצעות ועדות משנה בתחומים שונים: חינוך, נוער, תרבות, תכנון, ביטחון, גינון, איכות סביבה ועוד. יוזמות תושבים לשיפור איכות החיים בישוב מתקבלות בברכה וזוכות לתמיכת ועידוד הועד.
תאגיד החינוכי, "מדרשת שדה-בוקר", הוקם ברוח חזונו של דוד בן גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל להוות קריה לחינוך ולמדע. הרעיון נולד בשנת 1953, בעת סיור עבודה שערכו דוד בן-גוריון וקבוצת מלווים באזור נחל צין.
במהלך שנות ה-50 המאוחרות, כאשר שהה בן-גוריון בקיבוץ שדה-בוקר, קרם הרעיון עור וגידים. בשנת 1962 החלה בניית המבנים הראשונים במקום ובשנת 1963 נפתח בי"ס שדה שדה-בוקר. החל מאמצע שנות ה-70 עוצבה דמותה החינוכית של מדרשת שדה בוקר, כמרכז ארצי ובינלאומי לחינוך סביבתי.
בחלוף הזמן, הצטרפו תושבים נוספים והמקום צמח והתפתח. בשנת 2003 הוכרז המקום כישוב קהילתי בשם "מדרשת בן-גוריון" במועצה האיזורית רמת הנגב.
